'Avodah Zarah
Daf 28b
משנה: לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנָּכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּפּוּחַ. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר׃
Traduction
On peut acheter d’un païen un pressoir de vin, bien que celui-ci prenne à la main des grappes à remettre sur le tas de raisins. Le vin n’est considéré comme interdit à titre de libation qu’après la descente dans la cuve; après cette descente, ce qui est dans la cuve est interdit (136)EN cas de contact d'étranger., et le reste est permis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לוקחין גת בעוטה. שבעטה ודרכה הנכרי ואע''פ שהנכרי נוטל הענבים מתוך היין בידו ונותן לתפוח והוא אסיפת גל ענבים שתחת הקורה ש''ק בלע''ז דקסבר תנא דידן אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וזו משנה ראשונה היא כדקתני הכא במתני':
ירד לבור מה שבבור אסור. אם יגע בו הנכרי אח''כ והשאר מותר אף בשתיה ואין הלכה אלא כמשנה אחרונה דכיון שהתחיל היין להמשך נעשה יין נסך:
גמ' והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו. בהא אמרו לוקחין ממנו גת בעוטה אבל העלים עיניו ממנו לא בדא התירו:
עד כדון. לא שמענו ממתני' דקתני סתמא אע''פ שהוא נוטל בידו אלא בשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח. כלומר שהוא נוטל הענבים ואינו מקפיד אם ניטל גם יין עמהן ולא הוי כנפרד היין ועומד לעצמו:
היה נותן אלו בפני עצמן ואילו בפני עצמן. מהו מי אמרינן הואיל ובורר הענבי' מן היין נעשה כאלו היין עומד בפני עצמו ונעשה יין נסך או לא וקאמר הש''ס דכן אמרינן אפילו מן מותרות הגממיות שבגת. שתחת האשכולות מותרו' שבצידיהן אסורות גרסינן. דהיין שתחת האשכולות אינו נפרד מן הענבים ואינו נעשה יין נסך אבל הגממיות יין שבצידיהם עומדות בפני עצמן ונפרד מן הענבים ונעשה יין נסך:
ר' יוסי בר' בון. פליג ואמר:
הן עצמן. אפילו הגממיות שתחת האשכולות מכיון שנוטל האשכולות משם ונותנן לתפוח נשאר היין לעצמו ונעשה יין נסך:
הלכה: לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה כול'. תַּנֵּי רִבִּי חָנָן. וְהוּא שֶׁלֹּא הֶעֱלִים יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ. אֲבַל אִם הֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ לֹא בְדָא. עַד כְּדוֹן כְּשֶׁהָיָה נוֹטֵל יַיִן וַעֲנָבִים כְּאַחַת וְנוֹתֵן עַל הַתַּפּוּח. הָיָה נוֹתֵן אֵילּוּ בִפְנֵי עַצְמָן וְאֵילּוּ בִפְנֵי עַצְמָן אֲפִילוּ מִן מוֹתַר גוֹמָמִיוֹת. שֶׁתַּחַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אֲסוּרוֹת. שֶׁבְּצִידֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת יַיִן נֶסֶךְ.
Traduction
Il est vrai, enseigne R. Hanan, que ''l’on peut acheter un pressoir de vin d’un païen'' aussi longtemps qu’un israélite n’en a pas détourné les yeux; mais ce n’est plus permis une fois que l’Israélite a détourné les yeux. En outre, lorsque la Mishna parle vaguement de ''prendre à la main'', il s’agit de prendre simultanément le vin et des raisins ''à remettre sur le tas'' (sans séparation); mais quelle est la règle si l’on prend d’une part le raisin, et, d’autre part le vin? (Ce dernier devient-il interdit, ou non)? -Non, et même le reste dans les cavités du pressoir au-dessous des grappes est permis (considéré comme joint); mais le vin qui est aux côtés (et distinct) est défendu. R. Yossé b. Aboun dit au contraire au nom de R. Yohanan: par la prise des grappes pour les mettre sur le tas, le vin se désagrège, et il est susceptible de servir aux libations d’idole.
גַּת שֶׁפְּקָקָהּ גּוֹי מִבִּפְנִים אֲסוּרָה וּמִבְּחוּץ מוּתֶּרֶת. שֶׁאֵי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שִׁיפָה אַחַת טְלוּלָה וְנוֹגֵעַ בָּהּ וּמְנַסֶּךְ כָּל הַבּוֹר.
Traduction
Si les fissures d’un pressoir de vin ont été bouchées par le païen à l’intérieur, le vin qui en découle sera interdit, et il ne sera permis de le boire que si les réparations ont été faites du dehors; à l’intérieur, c’est interdit, car il est impossible qu’il n’y ait pas une fente qui ne soit humide et qui, par le contact du païen, ne contamine tout le contenu de la cuve.
Pnei Moshe non traduit
גת שפקקה נכרי. שהיה בה סדקים ופקקה אם מבפנים אסורה כדמפרש טעמא שאי אפשר שלא היה שם שיפה אחת טלולה סדק אחד והיין נשאר כנוס בתוכו ונוגע בו ומנסך כל היין של הבור היורד אח''כ מן הגת:
אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹבְדֵיהֶם קַשְׁיָא. עוֹבְדֵי הַחַמָּה כַחַמָּה וְעוֹבְדֵי הַלְּבָנָה כַלְּבָנָה. אֶלָּא כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עוֹשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹבְדֵיהֶם לֹא קַשְׁיָא. דִּכְתִיב וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁה֭ הַֽחַמָּ֑ה. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. עֲתִידָה עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְרוֹקֶקֶת בִּפְנֵי עוֹבְדֶיהָ וּמְבַייְשָׁתָן וּבְטֵילָה מִן הָעוֹלָם. וּמַה טַעַם. 28b יֵבוֹשׁוּ כָּל עוֹבְדֵי פֶ֗סֶל. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. עֲתִידָה עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְכוֹרַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְטֵילָה מִן הָעוֹלָם. וּמַה טַעַם. ישְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִֽים׃
Traduction
R. Zeira dit: si la Bible employait l’expression ''comme les idoles seront ceux qui les adorent'', on pourrait objecter que l’on ne voit pas les adorateurs du soleil devenir comme lui, ni les adorateurs de la lune devenir comme elle; mais il est dit (Ps 115, 8): Comme elles, sont ceux qui les fabriquent (ils seront aussi impuissants). Selon R. Mena, on pourrait aussi expliquer l’expression ''comme elles seront ceux qui les adorent'', conformément au verset (Is 24, 23): La lune rougira, le soleil aura honte. R. Nahman dit au nom de R. Mena: un jour, l’idole se tournera contre ses adorateurs, crachera sur eux, les rendra honteux, puis disparaîtra du monde, car il est dit (Ps 97, 7): Tous les adorateurs d’image rougiront. Enfin, dit R. Nahman au nom de R. Mena, un jour l’idole viendra s’agenouiller devant l’Eternel, puis disparaîtra de la terre, selon les mots (ibid.): tous les faux dieux se prosterneront devant Lui.
Pnei Moshe non traduit
אילו הוה כתיב כמוהם יהיו עובדיהם. היה הדבר קשה וכי עובדי החמה יזהירו כחמה ועובדי הלבנה כלבנה ולפיכך כתב כמוהם יהיו עושיהם על העושים דמות וצורה שהיו מיחסין לחמה וללבנה וכמוהם יהיו הם:
אלו כתיב. ואפילו אי הוה כתוב כמוהם יהיו עובדיהם נמי לא הוה קשיא שעתידין להיות לחרפה ובוז כמוהם כענין שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה וכדדריש ר''נ שעתידה ע''ז לרוק בפניהם ולביישן על שתעו אחריה ואח''כ תיבטל מן העולם:
ומה טעם. מהיכן למדין זה מדכתיב יבשו כל עובדי פסל המתהללים באלילי' משמע שהן עתידין להתבייש ולתהולל מחמת אלילים עצמן שיביישו אותם:
ישתחוו לו כל אלהים. כלומר ישתחוו מיבעי ליה למיכתב כדכתיב יבושו והשתחוו כתיבא מכבר קודם שיבושו ויתבטלו מן העולם יבאו בעצמן לכרוע לפני הקב''ה למען יבשו כל עובדיהם גם בהם:
'Avodah Zarah
Daf 29a
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. 29a הַקִּילּוּחַ כַּבּוֹר. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. בְּכָל אֲתַר לֵית אַתְּ עֲבֲד הַנִּצּוֹק חִיבּוּר. וְהָכָא אַתְּ עֲבֲד הַנִּצּוֹק חִיבּוּר. סָבַר רַב הוּנָא. נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ. נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ לֹא נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר. רִבִּי בָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר לֹא נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ. נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר. הַאי דְאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. הַקִּילּוּחַ כַּבּוֹר. סָבַר רַב הוּנָא. כְּשֵׁם שֵׁהַבּוֹר מִתְנַסֵּךְ כָּךְ הַקִּילּוּחַ מִתְנַסֵּךְ. תָּמָּן אָֽמְרֵי בְּשֵׁם רַב. מַגָּעוֹ שֶׁלְּגוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. וּבִלְבַד בְּשׁוֹתֵת.
Traduction
R. Houna dit au nom de Rav: ce qui coule du pressoir équivaut à la cuve (et en cas de contact d’une païenne, le tout sera contaminé). En toute autre circonstance, objecta R. Zeira, on ne considère pas le rayon comme joint; pourquoi donc ici le considère-t-on comme tel (au point que le contact d’une fente équivaut au contact de toute la cuve)? R. Houna pense que (malgré le maintien de la distinction au point de vue de l’impureté) la contamination de la cuve du vin rend le tout interdit, même ce qui coule du pressoir; mais à l’inverse, si cet écoulement est devenu interdit, la cuve n’est pas interdite pour cela. R. Aba n’est pas de cet avis; selon lui, malgré la contamination de la cuve, ce qui coule du pressoir n’est pas entaché; mais si l’écoulement du pressoir est entaché, la cuve le sera aussi. Quant au dire de R. Houna au nom de Rav, que l’écoulement du pressoir équivaut à la cuve, il faut l’entendre en ce sens qu’il y a équivalence entre le pressoir et la cuve; donc, selon R. Houna, la seule distinction à établir est dans le fait même de la contamination, et que si celle-ci a atteint le pressoir, la cuve n’est pas touchée (contrairement à l’avis de R. Aba). On a dit là-bas (à Babylone) au nom de Rav: le contact du vin par un païen rend le vin interdit à toute jouissance. Toutefois, dit R. Nahman b. Jacob, il faut pour cela que l’on voie des gouttes de vin s’échapper de ses doigts (preuve que le païen l’a secoué).
Pnei Moshe non traduit
הקילוח כבור. לר' בא לקמן ה''ק יין המקלח מן הגת לבור ונגע בקילוח נעשה יין נסך כמו שנוגע ביין שבבור ונאסר כל הבור ולקמיה דחי לה להאי פירושא והשתא מקשה הש''ס בעיקר מילתא דרב הונא:
בכל אתר לית את עביד הניצוק חיבור. כדתנן בטהרות הניצוק והקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והכא אמאי את עבד הניצוק חיבור דאמרת נגע בקילוח כנגע ביין שבבור:
סבר רב הונא נתנסך הבור נתנסך הקילוח. כלומר ודאי בעיקר הדין דניצוק לא מדמי לה רב הונא יין נסך לטומאה דלטומאה הוא דאמרו דניצוק לא הוי חיבור ואם נגע טמא בתחתון העליון טהור אבל ביין נסך החמירו וניצוק הוי חיבור מיהו לא תטעה בדברי רב הונא ולומר דס''ל דאף אם נגע הנכרי בקילוח ונתנסך ואח''כ ירד לבור נתנסך כל הבור דלא היא אלא קסבר רב הונא אם נתנסך הבור דנגע בתחלה במה שבבור נתנסך הקילוח ואם קלט מן הקילוח אסור אבל אם נתנסך הקילוח וירד לבור לא נתנסך הבור מחמתו:
ר' בא לא אמר כן. אלא איפכא ס''ל דה''ק רב הונא נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח ובנתנסך הקילוח נתנסך הבור וקאמר הש''ס דדייקינן ממאי דאמר רב הונא בשם רב הקילוח כבור משמע דהכי קאמר דלקילוח נותנין לו דין הבור אלמא קסבר רב הונא כשם שהבור מתנסך כך הקילוח מתנסך ואי איכא לחלק במילתי' דרב הונא בנתנסך הקילוח הוא דמחלקינן דנתנסך הקילוח לא נתנסך הבור ודלא כר' בא:
מגעו של נכרי עושה יין נסך. לאסור אף בהנאה וכדמפרש לה רב נחמן ובלבד בשותת כלומר לאו בנגיעה לחוד הוא דאוסר בהנאה אלא במשכשך והיינו בשותת דחזינן שהיין שותת מידו וחיישינן דילמא שכשך ביה שכן דרכם לנסך:
אֲרָמַייָא נְפַל לְגוֹבָא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי הוּנָא. אָמַר. כּוֹבְשִׁין עָלָיו עַד דְּתִזְחֲלוּן גּוֹבָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. יָדָא אוֹשִׁיט. אָמַר. אַייְתוֹן נִיצְרִין וְזָֽלְפוּן מִתּוּתֵיהּ יָדֵיהּ.
Traduction
Un araméen étant tombé dans une cuve de vin, on demanda à R. Houna si le vin devient ainsi interdit; il répondit qu’on peut utiliser le vin, à la condition de le laisser s’écouler de son propre poids (sans le secouer). Mais, objecta R. Hanina, par le fait que l’araméen a forcément étendu la main en tombant, il a dû secouer le vin? Si l’on éprouve cette crainte, répondit R. Houna, que l’on apporte des paniers d’osier à placer sous la main étendue, de façon à isoler cette place du reste et laisser écouler le vin de là.
Pnei Moshe non traduit
ארמייא נפל לגובא. נכרי אחד נפל לבור של יין:
כובשין עליו. שלא ישכשך עד שמושכין וזוחלין היין מתוך גובה:
א''ר חנינא. לרב הונא ידא אושיט והלא חזינן דהושיט את ידו אחר שנפל וחוששין שמא שיכשך ואמר רב הונא א''כ תביאו סלי נצרים ותזלחון היין משם ממקום שהוא תחת ידו ושלא הגיע למקום הזה:
שִׁמְעוֹן בַּר חִייָה הֲוָה מַתְנֵי לְחִייָה בַּר רַב. גּוֹי מֵאֵימָתַי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ. אָמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיּוֹדֵעַ בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה. אַפִּיק רַב יאשיה מִכִּילְתָא אָמַר לֵיהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּלוֹקֵחַ עֲנָבִים מִן הַגּוֹי. אֲבָל הַגּוֹי עַצְמוֹ בֶּן יוֹמוֹ עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ.
Traduction
Simon b. Hiya demanda à R. Hiya b. Rab: à partir de quand le païen rend-il le vin impropre à l’usage? Lorsqu’il confesse l’idolâtrie (on craint alors qu’il fasse des libations de vin à l’idole). R. Oshia (137)''Cf. Graetz, Geschichte, t. 4, p. 430; Zuckermandl, dans Monatschrift, t. 23, 1874, p. 229.'' énonça alors une contre proposition et dit: cette distinction entre la connaissance ou l’ignorance de l’idolâtrie est effective au sujet de celui qui prend une grappe de raisin avec du vin (ce dernier alors n’est pas seul); mais en dehors de ce cas, même l’enfant païen âgé d’un an rend le vin contaminé par son contact.
Pnei Moshe non traduit
הוה מתני לחייה בר רב. ושאל ממנו חייה נכרי מאימתי עושה יין נסך במגעו:
משיודע בטיב ע''ז. אבל מקמי הכי לא חיישינן שמחשבתו לעשות יין נסך שאינו יודע בטיב ע''ז:
אפיק רב יאשיה מכילתא. הוציא ממסכת דתני הוא בע''ז וא''ל לשמעון בר חייה דלא ס''ל הכי אלא הדא דתימר לחלק בין יודע בטיב ע''ז או לא בלוקח ענבים מן הנכרי כלומר עביט של ענבים עם יין דבהא אם אינו יודע בטיב ע''ז תלינן לקולא הואיל דאין היין עומד בפני עצמו:
אבל הנכרי. שנגע ביין עצמו אפי' תינוק בן יומו עושה יין נסך:
גּוֹי מָהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּפִיו יַיִן נֶסֶךְ. רִבִּי אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֵין גּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בְּפִיו. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בְּפִיו. וְתַנֵּי כֵן. אֲגָרַנִיסוֹם שֶׁטָּעַם מִן הַכּוֹס אוֹ מִן הַמֵּינֶקֶת וְהֶחֱזִיר לְחָבִית אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶחֱזִיר הַגּוֹי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ הֶחֱזִיר יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Est-ce qu’en y portant la bouche (en le buvant), le païen contamine aussi le vin, ou non? Selon R. Ada au nom de R. Eléazar, le païen ne le contamine pas ainsi; selon R. Jérémie au nom de R. Abahou, le vin est ainsi contaminé. -En effet, on a enseigné (138)Tossefta à ce traité, ch. 8., selon l’avis de ce dernier: si l’inspecteur (païen) du marché (139)C'est le sens donné au mot agoranomos, par Lattes, dans ses Giunte al Lessico. a goûté au vin, soit à l’aide d’une coupe, soit par un tuyau aspirateur, et qu’il remet le reste au tonneau, le tout devient interdit. Selon R. Ada au nom de R. Eléazar, l’interdit en ce dernier cas a lieu à cause de la remise par le païen; selon R. Jérémie, le contact par la bouche motive l’interdit, même si l’Israélite remet le reste.
Pnei Moshe non traduit
נכרי מהו שיעשה בפיו יין נסך. בשותה מן היין אם אמרינן דדעתו לשתות בלבד ולא לנסכו:
רבי אדא. ס''ל דאין דעתו אלא לשתות בלבד:
ר' ירמיה בשם ר' אבהו. קאמר דאפי' בשתיית פיו אמרינן דעתו לנסך:
ותני כן. כר' ירמיה בתוספ' פ''ח:
אגרוניסוס. הוא אגרדמן דתנינן שם אדם הממונה על המדות וטועם היין לעשות סרסור בין המוכר והלוקח:
או שטעם מן המינקת. והוא קנה חלול ומוציא ומעלה היין עד פיו וטועמו:
והחזיר. ממה שטעם הגרדמים לחבית אסור:
על דעתיה דרב אדא. דס''ל דאין עושה יין נסך בפיו מפרש להברייתא והוא שהחזיר הנכרי מה שבתוך הכוס או בתוך המינקת לחבית ובשביל כך הוא אסור:
על דעתיה דר' ירמיה. מפרש לה ואפי' שהחזיר הישראל מה שנשאר לחבית אסור הוא דכבר נאסר מה שטעם בפיו ועשאו נסך וחוזר ואוסר את כל החבית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source